יום שבת, 17 בדצמבר 2016

עו"ד נועם קוריס - דיני חדלות פירעון

דיני חדלות פרעון/פרוק חברות (99620) – ד"ר דוד האן-קיץ 2004

מצגת 1-כללי-חדלות פרעון
חדלות פרעון««עיכוב הליכים [במסלול של הבראה-נקרא "הקפאת הליכים"].
אפיונים:
פשיטת רגל-מתייחסת לאדם פרטי.
פירוק-מתייחס לתאגיד,בסוף מפרקים את התאגיד.
הבראה-מטרה סופית לייצב את החברה .
מבחינת הטיפול בנושים:
בפירוק-המנהל יממש את נכסי החייב ויפרע לנושים את חובותיהם לפי סדר מסוים.
בהבראה-לא מממשים נכסים,הפרעון לנושים יהיה בהסדר ע"פ זמן (ואולי כנגד מניות).
בפשיטת רגל-מטפלים בנושים בשתי הדרכים; גם פרעון חלקי וגם הסדר.
הגדרה-כינוס נכסים=סעד משפטי שבא לאפשר לנושה לגבות חוב שמגיע לו מחייב מסוים.
לפי ס' 194 לפ"ח-לנושה בעל שעבוד צף שלא נפרע קיים סעד קלסי של מינוי כונס נכסים.
אגב,עד 1995,בימ"ש השתמש ב"כונס מפעיל" לתהליכי הבראה.
ס' 353 בפ"ח-תפקידו לקלוט לדיני חברות סעיפים של חדלות פרעון מפקודת פשיטת רגל.
דוגמאות/פירוט:
  • בעיכוב הליכים יש חריג-נושה מובטח לא כפוף לעיכוב הליכים[ס' 20 (ב)].-נקלט!
  • דין קיזוז-[ס' 74].-נקלט!
  • פס"ד אושפיז-ס' 353 קולט לתוך דיני פירוק את אותם הדינים המסדירים את זכויות הנושים בינם לבין עצמם,אך לא קולט את הדינים המגדירים את היקף נכסי החייב.
  • העדפת נושים-לא מיובא לדיני פירוק,ישנו סעיף ספציפי-ס' 355 לפ"ח.
  • הענקה-אין יבוא(קליטה מפקודת פשיטת רגל)ואין סעיף ספציפי.
  • פס"ד מפרקי גני אביב-דין "הענקה" לא חל בפירוק חברה.
  • פס"ד כספי נ' נס-שטרסברג:גם בהליך הבראה ניתן ליישם את כללי "העדפת נושים".
  • פס"ד אוקיינוס-אלשייך:גם בהליך הבראה יש דין קיזוז.

טבלה מסכמת:

דין                    פשיטת רגל                    פירוק                            הבראה
הענקה              +ס' 96                          - גני אביב                     
קיזוז                + ס' 74                         +יבוא                           + אלשייך באוקיינוס
העדפת נושים    + ס' 98                         + ס' 355 ספציפי                        + כספי נ' נס

חשוב-קיזוז הינו בטחון טוב יותר אפילו משעבוד !

מצגת 2-הפירוק
פירוק= הליך מרכזי לחיסול חברה.
סוגי פירוק:
  1. פירוק מרצון.
  2. פירוק מרצון בפיקוח בימ"ש.
  3. פירוק ע"י בימ"ש.
תוצאות של פירוק מרצון:
  • אין עיכוב הליכים.
  • מינוי מפרק ע"י בעלי מניות או נושים.
  • ריכוז נכסי החברה וחלוקתם.
  • פירוק מרצון בשליטת ב"מ יחול אם ניתן תצהיר כושר פרעון ע"י הדירקטורים.[ס' 322 לפ"ח].
עילות לפירוק ע"י בימ"ש [ס' 257 לפ"ח]:
  • החלטת אסיפה כללית לבקש פירוק.
  • מן הצדק ומן היושר לפרק.
  • החברה לא החלה בניהול עסקיה תוך שנה מהתאגדותה.
  • חדלות פרעון של החברה.[עילה מרכזית].
חדלות פרעון סטטוטורית [ס' 258]:
    1. אי תשלום 5 ש"ח לנושה תוך 21 יום מדרישה.
    2. אי קיום צו בימ"ש או הוצל"פ.
חדלות פרעון אמיתית:
  1. חדלות פרעון מאזנית-עודף התחייבויות על נכסים (לפי יכולת מימוש= שווי שוק).
  2. חדלות פרעון מסחרית-לפי בחינת נזילות.
נבחין במבחנים שונים בהקשר של חדלות פרעון:
  • פירוק מרצון:[ ס' 322 לפ"ח]-בתצהיר דירקטורים נאמר שהחברה יכולה לעמוד בפרעון התחייבותיה תוך 12 חודשים קרובים.
  • העדפת נושים:אם סמוך לפשיטת רגל/פירוק,החייב פרע חובו לנושה בשעה שהיה חדל פירעון,העדפה-ז"א שבשעת התשלום החייב לא יכול היה לפרוע את התחייבויותיו בהגיע מועד קיומם.
  • [ לפי האן מבחן חדלות פרעון מאזני הוא הנכון,וללא קשר למימד הזמן,השאלה היא האם היו מספיק נכסים לפרוע כל התחייבויות ?!
האן:הסעיף טעה,או מבחן מאזני נכון יותר מבחינה אנליטית,אך קשה לניתוח פרקטי].
  • דיני חלוקה:מבחן כושר הפירעון מוגדר [ס' 302 לח"ח]-באופן שחלוקת הדיבידנד לא תפגע ביכולתה של החברה לפרוע התחייבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומם.
  • עילת הפירוק:[ ס' 258 לפ"ח]-בימ"ש לפי העילות ישתכנע שאין ביכולת החברה לקיים את התחייבותיה (ללא ציון לו"ז).

לגבי עילת פירוק-מחלוקת באקדמיה לגבי 2 המבחנים שמקבלת הפסיקה.
המבחן המאזני-קשה להפעלה,וישנה התעלמות ממימד הזמן,ולא מלמד על יכולת "נשיה".
פס"ד בן ציון-הנתבע טען שלא משך כסף לצמיתות,ולכאורה אין בעיה מבחינת מבחן מאזני.
הבעיה היא מבחינת נזילות שכן הכספים שהעביר היו משועבדים ומוקפאים כבטחונות.
מי יכול לבקש פירוק?!
  • החברה עצמה.
  • נושה:מספיק נושה בודד. גם נושה עתידי וגם מותנה (למשל עָרֵב) [בימ"ש יבדוק בקשה בקפדנות והנושים נדרשים להפקיד ערובה בבימ"ש].
לגבי חוב שנוי במחלוקת-בימ"ש לא אוהב להוציא צו פירוק ע"ב חוב שנוי במחלוקת (לפי ציפורה כהן,אם קיימת מחלוקת על עצם קיום החוב,אין כלל אפשרות לבקש פירוק).
פרמטרים להחלטת בימ"ש:
  • המבקש הוא נושה אוטנטי עם עילה.
  • תו"ל.
תוצאות משפטיות:
צו עיכוב הליכים-כל נושי החברה,למעט מובטחים,כפופים לעיכוב הליכים,ויגישו תביעות חוב למפרק.[ס' 267 לפ"ח].
נושים מובטחים-יכולים לממש בטחונות כאילו פירוק לא נוגע אליהם.
פס"ד גרבש-פיקוח שיפוטי על מימוש נכסים משועבדים.
מה קורה בתקופת הביניים?-מיום הבקשה ועד מתן צו פירוק,כחריג,בימ"ש יכול להחליט לתת עיכוב הליכים כבר משלב הבקשה.(הפרמטר להחלטה-סיכויי הבקשה להתקבל מבחינה הסתברותית בהתבסס על יסודות חזקים).
מיום הגשת בקשת הפירוק אסור לחברה לפעול בנכסיה ללא אישור בימ"ש [ ס' 268 לפ"ח] (פעילות במהלך עסקים רגיל=פעילות שוטפת-מותרת !).

מצגת 3- חלוקה
הוראות חלוקה מיובאות מפקודת פשיטת הרגל לדיני פירוק חברה מכוח ס' 353 לפ"ח ותקנה 53 לתקנת החברות(פירוק).
2 עקרונות בדיני חלוקה:
  1. כלל העדיפות המוחלטת.
  2. עקרון השוויון בין הנושים.
סדר חלוקה:
  1. חובות מובטחים:שעבוד(משכון,משכנתא,הערת אזהרה),עכבון על נכס,רשויות שלטון.
  2. חובות בדין קדימה:שכ"ע,ניכויי מס במקור משכ"ע,חובות מס,תשלומי חובה לרשות מקומית,דמי שכירות מקרקעין-לתקופה של 12 חודשים.
  3. חובות לא מובטחים:כל מה שלא מוגדר ב-(1) ו-(2) ובלבד שאיננו חוב נדחה.
  4. חובות נדחים:מכוח דין או מכוח הסכם.
  5. בעלי מניות.
הסדר נושים: אסיפות סוג של נושים,כל קטגוריה היא אסיפה נפרדת וצריך שכל אסיפה בנפרד תאשר ההחלטה [ברוב רגיל של נוכחים+התומכים מייצגים ערך חובות המהווה 75% או יותר מסך ערך החובות המיוצג באסיפת הנושים[ס' 350] ].
פס"ד כוכב השומרון-אין סתירה לעקרון העדיפות המוחלטת,כי בוחנים את האלטרנטיבה,אם היא הייתה גרועה יותר(פירוק),אזי בכ"ז לא נותנים למיעוט בקבוצות עדיפות לטרפד.
אם מנגנון הגנה זה לא מתקיים»»לא תאושר תוכנית הבראה גם אם עברה בכל אסיפות סוג.
רק במימוש מלא של נכסים-בימ"ש לא יאשר הסדֵר עם פגיעה במיעוט.
פירוט:
שיעבוד-לפי ס' 4 לחוק המשכון-כוחם של שעבודים יפה כלפי נושים אחרים.
פס"ד איטונג-הערת אזהרה תחשב שעבוד לגבי דיני פירוק.
השעבוד= זכות קניינית מכיוון שעדיפה על כל זכויות של אחרים.
נושה בעל שעבוד עדיף ולכן איננו כפוף לעיכוב הליכים [ חשוב-בתהליך הבראה,האינטרס הוא לעצור כל נושה ע"מ לשמור על מהלך עסקי,ולכן,בהבראה,צו הקפאת הליכים תקף כלפי כל הנושים ,כולל נושים מובטחים !], וכן מכיוון שיש מעמד מועדף לזכות השעבוד,אין צורך להגיש על חוב מובטח תביעת חוב.
2 יתרונות למחזיקי שעבוד:
  1. יתרון פרוצדורלי:קל ונוח יותר להיפרע מחוב.הליך מימוש בלשכת הוצל"פ.
  2. יתרון מהותי:מעמד מיוחד,המקנה עדיפות ע"פ נושים אחרים של אותו חייב.
כיצד משעבדים?
  1. יצירת השעבוד-ע"י הסכם.
  2. שכלול השעבוד: ע"י רישום או הפקדה ליצירת פומביות.
נכס מיטלטלין:הפקדה (מסירה פיסית של הנכס) או רישום הזכות [אם החייב הוא אדם»רישום השעבוד ברשם המשכונות,ואם הנכס הוא בבעלות חברה»רישום ברשם החברות].
נכס מקרקעין:אדם יחיד»רישום ברשם מקרקעין.אם נכס המקרקעין בבעלות חברה»רישום כפול,תחילה ברשם מקרקעין ואח"כ גם ברשם חברות.
זכויות כספיות:אם הממחה יחיד»רשם משכונות.אם הממחה חברה»רשם חברות.          [בהמחאת זכויות כספיות כדאי להודיע לחייב כדי להימנע מעסקאות נוגדות].
חשוב-לפי פס"ד איטונג-ה"א תחשב שיעבוד,ויחד עם רישום ברשם מקרקעין צריכה להירשם גם ברשם החברות.
כנסת בתיקון בחוק מקרקעין(ס' 127)-ביטול הלכת איטונג» ה"א לא טעונה רישום בכל פנקס אחר,ואז נוצר האבסורד שאם נרשמת ה"א ברשם מקרקעין בלבד הנושה הוא מובטח,אך אם נרשמת משכנתא רק ברשם מקרקעין(ולא גם ברשם חברות) »הנושה לא מובטח !!!
חשוב-אם אין פרצלציה,כדי ששעבוד יהיה תקף,צ"ל פומביות,ולכן רישום נדרש ברשם המשכונות,ואם זו חברה»ברשם חברות.

שעבוד לטובת שלטונות מס:
פקודת המיסים(גביה)-קביעת מעמד של נושה מובטח לרשויות המס בגין חובות מס שלא נפרעו.
ס' 11 א-מאפשר לקבל שעבוד על נכס מקרקעין של סרבן מס.
ס' 12 א-מאפשר שעבוד מיטלטלין שלגביהם מתנהל פנקס רישום (כלי רכב,למשל).
2 דרכים לשעבוד מקרקעין:
11 א (1)-שעבוד ראשון[קודם לכל שעבוד אחר] גם ללא רישום בגין חבות מס החל על המקרקעין[מס רכוש,מס רכישה,ולא ארנונה,ולא-מס שבח.].
הדרקוניות של הסעיף-כאשר קם שעבוד זה,הוא גובר גם על שעבודים שקדמו לו בזמן.
11 א (2)-ניתן לשעבד מקרקעי נישום בגין כל חוב מס,אלא ששעבוד זה טעון רישום אצל רשם מקרקעין,ואז הוא חוב מובטח אך כפוף לשעבודים הקודמים לו.
הוצאות מימוש בטוחה-לפי פס"ד שיכון עובדים-תשולמנה לפני פרעון החובות המובטחים.
עכבון:
הזכות מוגדרת בדין ולא בהסכם(כמו שעבוד).
ס' 1 לפקודת פשיטת רגל-נושה מובטח הוא גם מי שבידו עכבון.
ס' 11 לחוק המיטלטלין-עכבון הוא זכות לעכב מיטלטלין עפ"י דין כערובה לסילוק חוב.
ס' 5 לחוק חוזה קבלנות-לקבלן זכות עכבון.
ס' 19 לחוק החוזים-נפגע מהפרת חוזה יכול לעכב נכס של המפר.
[אגב אלשייך סבורה שעכבון לפי חוק החוזים לא מוצדק[לגבי עובדים-הדין איתם,אבל רציונלית,בהשוואה לקבלנים-לא הגיוני].
תחרות-משכון מול עכבון:
זכות העכבון(גם אם כרונולוגית מאוחרת) >שעבוד.[לפי רציונל השבחת הנכס ע"י הקבלן].
פס"ד רשות שדות תעופה-העכבון תופס רק לגבי חובות מאז אחזקה נוכחית,ולא טיפולים קודמים,שלגביהם החוב לא מובטח.
פס"ד אוברזון-אם יש חובות מן העבר,שהם קשורים,ורואים אותם כעסקה אחת,אזי כל החובות הללו מובטחים בעכבון.
תחרות משכון מול משכון:
כלל יסוד-אם שניהם מתייחסים לאותו נכס(אחרת אין תחרות...)-הקודם בזמן הוא הקודם בזכות.
בנכסים של חברה-הקובע הוא מועד יצירת השעבוד(הסכם)-כי אם נרשם שעבוד תוך 21 יום ברשם החברות,השעבוד הוא רטרואקטיבי והמועד הקובע בתחרות,הוא מועד יצירת השעבוד.
היחס בין משכון ראשון ושני:
אם הסכם ראשון מתיר משכון שני»»השני תקף ונדחה מפני הראשון.
אם הסכם ראשון אוסר משכון שני »»השני תקף,אך לא יוכל לממש ללא הסכמת הראשון.
שעבוד צף = שוטף:
ס' 1 בפ"ח: שעבוד כללי.תוכן נכסים משתנה,וכולל נכסים עתידיים.
עד גיבוש השעבוד,אין מניעה למכור נכסים,וגם לשעבד נכס ספציפי ועפ"י דין קלסי:
שעבוד קבוע» שעבוד צף.
שעבוד צף מתגבש בפירוק או בכינוס נכסים,ואז הוא הופך שעבוד קבוע הכובל ידיה של החברה.
פס"ד אלקטרוג'ניקס: גם אם רשומה תנית הגבלת שעבודים בשעבוד צף,ההגבלה אינה פוגעת
בזכות צד שלישי שרשם שעבוד קבוע,והוא יגבר,אם הצד השלישי לא ידע על ההתניה.
ס' 169(ב) לפ"ח-שינוי הלכה:שעבוד צף מגביל עסקאות גובר על שעבודים מאוחרים קבועים
שנוצרו בניגוד לו.
תוצאה:שעבוד צף מגביל עסקאות משתלב בכלל היסוד:הקודם בזמן הוא הקודם בזכות.
חריג השסל"ן:
ע"מ לכרסם באבסולוטיות של נושה ראשון המחזיק שעבוד צף מגביל עסקאות,תיקנו
ס' 169(ד):מקנה עדיפות לשעבוד לטובת מממן רכישה של נכס חדש(למרות התחולה האוטומטית של שעבוד צף מגביל עסקות המוקדם יותר) בתנאי,שהמימון צ"ל מיועד לרכישת הנכס המשועבד ושימש לכך בפועל.
פס"ד מירז':הבנק העמיס על הנכס המשועבד עוד חובות,והפסיד את מעמד השסל"ן.
בבימ"ש העליון-הוכר בכ"ז עד גבול מימון ספציפי.
שעבוד קבוע» חובות בדין קדימה.
חובות בדין קדימה»שעבוד צף.
חובות בדין קדימה:
אין קשר ביניהם.
מועדפים ע"פ חובות לא מובטחים.
ס' 354(ד)-הוצאות פירוק משולמים לאחר חובות מובטחים,אך לפני חובות בדין קדימה.
פס"ד יבנה:דין קדימה חל על קרן החוב ללא ריבית והצמדה.
סדר קדימות בדין קדימה:
  1. שכ"ע-מוגבל בסכום(סה"כ 12,300 ש"ח),אך לא בתאריך.-בעדיפות עליונה.
  2. ניכוי מס במקור משכ"ע(ללא מגבלת זמן וסכום).
  3. חובות שונים (ביניהם מתקיים עקרון השוויון) שהצטברו ב-12 חודשים לפני צו פירוק:
מיסים עירוניים,מיסים לקופת המדינה,דמי שכירות מקרקעין.
קיזוז:
זכות קיזוז בפירוק ובכינוס נכסים.
המועד הקובע-לקביעת חובות הדדים יום בו ניתן צו פירוק או יום בו ניתן צו כינוס.
בהגדרת חובות ברי תביעה בפשיטת רגל [ס' 71] מדובר גם על חובות מותנים,אך בס' 74 (זכות קיזוז) זה לא מוגדר,ולכן בקיזוז אין לדבר על חובות מותנים ! ראה להלן הלכת אספקה.
פס"ד אספקה נ' אגרא-אבן יהודה-מימוש הערבות קרה אחרי שניתן צו פירוק,ולכן אגרא נעשה נושה של אספקה (מכוח דין עָרֵב שפרע),ולכן לא ניתן לקזז.
צמצום פרשני:דין קיזוז יוצר בטוחה לטובת מקזז,אפילו טובה משעבוד ! אין צורך ברישום ובפומביות,ולכן צריך לפרש תחולת הדין בצמצום כי פוגע בעקרון שוויון בין נושים.
חובות לא מובטחים:
כל מה שלא מובטח או בדין קדימה,או שחורג ממסגרת (זמן או תקרה כספית).
כלל חלוקה-שוויונית באופן פרופורציונלי.
התערבות ביחסים חוזיים באופן שיש תקרת ריבית-16%-על חובות לא מובטחים (לפי חוק פסיקת ריבית),וההפרש מעבר לכך,עובר לחובות נדחים (שלא ריאלי שיפרעו).
מצגת 4- ביטול עסקאות

  • שעבוד לא רשום-[ס' 179 לפ"ח]-שעבוד שלא נרשם אצל רשם חברות-בטל כלפי המפרק.
ז"א הנושה הוא רגיל ולא מובטח.
פס"ד שטורקמן:ביטול השעבוד אפילו כלפי נושה שידע על קיום השעבוד.
זכור -ניתן לרשום שעבוד תוך 21 יום,ואם הפירוק נופל באמצע,עדיין אפשר לרשום.

  • פגם מהותי-העדפת נושים-ס' 98 לפקודת פשיטת רגל+ ס' 355 לפ"ח-אם המפרק טוען להעדפת נושים וטענתו מתקבלת,דינה להתבטל כהעדפה פסולה.
תכלית הדין-חלוקה לפי דין והרתעת נושים.
אם חייב משלם לנושה באופן שוטף,במהלך עסקים רגיל,זה לא יחשב העדפה.
במקרה הבראה-העברת נכס,גם אם זה בשוטף,אך עלול לפגוע בהבראה,יש מקום לטעון להעדפה !
פס"ד סאבי ליין-וינוגרד:ראה עכבון כהעדפה.ביקש שהנושה יגיש תביעת חוב מובטחת [רצה לשמור על קופת הפירוק אך מאידך לשמור על זכויות הנושה].
זכור-העברת ערך מחייב לנושה או ערב נחשבת העדפה. העברה לאדם אחר,אפילו ללא תמורה,לא תחשב העדפה,אלא הענקה (הברחה).
יסוד הזמן:העברה לנושה בוצעה בתוך 3 חודשים שלפני בקשת הפירוק.בשעבוד צף-6 חודשים.
אם השעבוד הצף נועד להבטיח חובות עבר-זו העדפה ואם חובות עתיד-אין בעיה ואין העדפה!
אם הוכר כהעדפה-דין השעבוד הצף להתבטל ונושה הופך ללא מובטח.
נטל ההוכחה על המפרק-כדי לבטל העדפה צריך להראות כוונה או אילוץ מצד הנושה.
פס"ד קושניר-וינוגרד:אין צורך להראות אמצעי גביה,מספיק להראות גבייה מיוחדת/חוב ישן.

  • הענקה(הברחת נכסים):
ס' 96 לפקודת פשיטת רגל.
העברת נכס לאדם כלשהו (לא לנושה-שם זו העדפה).
לפי ס' 96 (א)-הנאמן לא צריך להוכיח שהייתי חדל פרעון,ואז הענקה בשנתיים שלפני»דין ההענקה להתבטל.
זכור-בפירוק אין הענקה,אלא רק בפשיטת רגל.

נשתמש בעילות חלופיות מדיני חברות:
  • ס' 302 לח"ח-חלוקה מותרת כאשר אחד המבחנים הוא מבחן כושר הפרעון.
אם חברה תחלק דיבידנד,וזו תהיה חלוקה אסורה,לפי ס' 310- ב"מ נדרשים להחזיר לחברה.

  • ס' 373 לפ"ח-תקיפת מנהלים שהחליטו על הענקה בגין אחריותם האישית-הפרת אמונים.
  • ס' 6 לח"ח-הרמת מסך בגין תרמית.

אין תגובות:

פרסום תגובה