יום שישי, 28 בדצמבר 2018

ניסה להבריח סמים באמצעות משלוח בדואר ישראל ויישאר במעצר עד תום ההליכים

ניסה להבריח סמים באמצעות משלוח בדואר ישראל ויישאר במעצר עד תום ההליכים
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר שהוגש בפניו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

הערר הנו על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' אבו טהה) מיום 6.11.2018 במ"ת 27654-08-18, המורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 27674-08-18.

עיקרי כתב האישום: ביום 13.8.2018 הוגש כתב אישום המייחס לעורר עבירות של ייבוא סמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וזיוף בנסיבות מחמירות. זאת, לפי סעיפים 13, 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-(1973) וסעיף 418 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לפי הנטען בכתב האישום ייבא העורר מגרמניה, בסיועו של אלי תורג'מן (להלן: אלי), 8,439 כדורי MDMA שהוחבאו במתקן חשמלי שנשלח בדואר. אלי פנה לנהג המונית לירן מועזיז (להלן: לירן) והציע לו 4,000 ₪ בתמורה לכך שלירן ייסע לפיצוצייה בשדרות שבבעלות אלי, ייקח ממנו ייפוי כוח (אותו זייפו העורר ואלי), ויאסוף את חבילת הכדורים מנקודת האיסוף של דואר ישראל בדימונה. ביום 12.1.2018 אסף לירן את החבילה כאמור והעבירה לאלי. בסמוך לאחר מכן נעצרו לירן ואלי, וברשותו של אלי נתפסו 8,363 כדורי MDMA. העורר, שנודע לו על המעצרים, לא שב לביתו. המשטרה חיפשה אחריו במשך כשבעה חודשים, והעורר נעצר לבסוף ביום 4.8.2018.

החלטות בית משפט קמא מיום 6.9.2018 ו-6.11.2018: בהחלטתו מיום 6.9.2018 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר נגד העורר. נקבע כי המועד הנכון לבירור טענות העורר נגד מהימנות דבריהם של אלי ולירן הוא בהליך העיקרי – מה גם שלא נמצאו "סתירות בולטות" בגרסתו של אלי, כטענת העורר. בית המשפט הוסיף כי גם העובדה שלירן שינה את גרסתו בשלב מסוים, לא הפריכה בצורה מהותית את הודעתו, וכך גם העובדה שלא נערך עימות בין העורר לבין לירן ואלי. עוד נקבע שגרסתו של העורר בנוגע לקשר עם אלי ובנוגע להיעלמותו, לא עלתה בקנה אחד עם הראיות שבחומר החקירה.

ביום 6.9.2018 התקיים דיון משלים בנוגע לחלופות מעצר. בהמשך להוראת בית המשפט, התקבל ביום 24.10.2018 תסקיר של שירות המבחן שהתרשם שקיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצד העורר. אמנם נבחנה חלופת מעצר בדמות מעצר בית, בביתו של חבר משפחת העורר במושב יכיני, אך לבסוף הומלץ שלא לשחרר את העורר לחלופת מעצר. זאת, בין השאר, מחשש שהמפקחים שנבחנו לא יוכלו להציב לעורר גבולות; מחשש בנוגע ליכולת העורר לשהות בחלופה לאורך זמן; ובהתחשב בעובדה שהחלופה שנבחנה קרובה גיאוגרפית למקום ביצוע העבירות.

ביום 25.10.2018 התקיים דיון נוסף, במסגרתו ביקש עורר לשחררו לחלופת המעצר שנבחנה. בהחלטתו מיום 6.11.2018 הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו, ודחה את האפשרות למעצר באיזוק אלקטרוני מכיוון שלא הובאו טעמים מיוחדים שיתמכו בכך. עוד דחה בית המשפט את בקשת העורר להביא בפני בית המשפט את המפקחים שראיין שירות המבחן. בית המשפט ציין כי "הבעייתיות טמונה בעיקר בנתוניו" של העורר, ולא בטיב החלופה שהוצעה.

על כך נסב הערר שלפנינו.

העורר חזר בפירוט רב על טענותיו נגד גרסתו של אלי, וציין כי למעט עדות זו אין לרשות התביעה ראיות נוספות. לגישת העורר, היה על התביעה והמשטרה לחקור את אלי ולירן על גרסתו של העורר. העורר מיקד טענותיו בעימות שנערך בין אלי ולירן, ביום 14.1.2018, ממנו ביקש להסיק כי אלי ביקש מלירן שיפיל את האשמה על העורר. עוד נטען כי האינטרס של אלי להפליל את העורר הוא כיוון חקירה שלא נבדק דיו ולפיו, בהסתמך על עדותה של אשתו של אלי, הלה עזב את ביתו בשל חשד לקשר בינה לבין העורר. עוד הדגיש העורר את החלקים החיוביים שבתסקיר שירות המבחן, וטען שההמלצה שלא לשחררו לחלופה היא "התנגדות עקרונית" שלא נומקה כדבעי.
  
בית המשפט לא מצא ממש בטענות העורר במישור של ראיות לכאורה ולא ראיתי כל חולשה בעוצמת הראיות, והחלטתו של בית המשפט קמא בעניין זה היא בבחינת דבר דבור על אופניו. טענות הנוגעות למהימנותו של אלי, מקומם בהליך העיקרי. ועיקרו של דבר, עדותו של אלי נתמכת ומחוזקת בשורה של ראיות אובייקטיביות כגון:

  (-)     סרטוני מצלמת אבטחה מהקיוסק של אלי, בהם נראים העורר ואלי כותבים יחד. בסרטון מיום 4.1.2018 אף ניתן לראות כי על צג הטלפון הסלולרי של העורר מופיע צילום של תעודת זהות.

  (-)     מחקרי תקשורת על הקשר בין העורר לאלי בימים לפני מעצרו של אלי וביום מעצרו. הפלא ופלא – בדקה בה אלי נעצר על ידי השוטרים, הוא מתקשר לעורר. הפלא ופלא – מני אז, העורר הפסיק להשתמש בטלפון שלו.

 (-)     למותר לציין כי הסרטונים ומחקרי התקשורת לא מתיישבים, בלשון המעטה, עם הטענה לנתק בין אלי לבין העורר.

למקרא תשובותיו של העורר בחקירתו, תמהתי על הטענה כי צריך היה לעמת את אלי ואת לירן עם "גרסתו" של העורר, שאינה גרסה אלא אוסף של תשובות מתחמקות, סתמיות וחלקן מהוות עלבון לשכל הישר (כמו התשובות לגבי הטלפונים שלו).

עד כאן במישור הראיות לכאורה ועוצמת הראיות. לא למותר לציין כי לירן ואלי הורשעו על פי הודאתם, ודינו של אלי כבר נגזר לשלוש שנות מאסר.

אשר לעילת המעצר בית המשפט העליון לא ראה להכביר במילים, באשר ענייננו בהברחה מתוכננת של כמות גדולה של סמים.

לעורר עבר פלילי, לרבות שתי הרשעות בתחום הסמים, אחת מהן שלא לצריכה עצמית, בגינה נדון למאסר בפועל של שבעה חודשים. מעבר לתסקיר השלילי לגבי העורר, הרי שהיעלמותו למשך כשבעה חודשים, כאשר גם בחקירתו נמנע מליתן תשובה היכן שהה כל אותה תקופה, מצביעה על כך שחלופה לא תסכון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 26 בדצמבר 2018

בית המשפט העליון לא יתערב בגובה התשלום של פושט הרגל.


בית המשפט העליון לא יתערב בגובה התשלום של פושט הרגל.
"לא ניתן לטעון למצב כלכלי קשה בעוד הוא ואשתו משלמים שכר טרחה גבוה לעורך דין"
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון קבע במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כבוד השופט שכיב סרחאן) בתיק פש"ר 50525-06-17 מיום 11.6.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להפחתת צו התשלומים החודשי שהוטל עליו במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו שלא יתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

ביום 6.7.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, על פי בקשתו, במסגרתו הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך 1,500 ש"ח לטובת נושיו. ביום 17.12.2017 הגיש המבקש בקשה להפחתת צו התשלומים, וביום 31.12.2017 הורה בית המשפט קמא על הפחתת צו התשלומים לסכום של 1,000 ש"ח לחודש למשך 6 חודשים. בחלוף התקופה האמורה, הגיש המבקש בקשה נוספת להפחתת צו התשלומים החודשי לסכום של 150 ש"ח, וזאת בשל נסיבות חדשות לטענתו אשר מקשות עליו לעמוד בצו התשלומים. ביום 11.6.2018 דחה בית המשפט קמא את הבקשה ואימץ את עמדת המשיב 1, עו"ד אהד בתרון (להלן: "המנהל המיוחד"), כך שהותיר את צו התשלומים החודשי על סך של 1,000 ש"ח.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון טען המבקש כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו משום שזו אינה מתחשבת במצבו וביכולתו הכלכלית. המבקש חזר על טענותיו שנטענו בבית המשפט קמא באשר לשינוי נסיבות המקשה עליו לעמוד בתשלומים: כי אשתו מצויה גם היא בהליך פשיטת רגל; כי למבקש מגבלות רפואיות רבות המונעות ממנו לעבוד בכל עיסוק; כי המבקש היה מובטל מספר חודשים ללא זכאות לדמי אבטלה; וכי חוב הפיגורים של המבקש נוצר עקב אי יכולתו לעמוד בצו התשלומים ולא מתוך זלזול. עוד טוען המבקש כי בניגוד לטענות המנהל המיוחד שהועלו בבית המשפט קמא ואומצו בהחלטתו, המבקש מקפיד על הגשת דו"חות בזמן, ואין הוא משתתף בהוצאות שוטפות אשר אינן שלו, לרבות הוצאות אמו. לבסוף, המבקש דוחה את טענת המנהל המיוחד לפיה לא ניתן לטעון למצב כלכלי קשה בעוד הוא ואשתו משלמים שכר טרחה גבוה לעורך דין.

בית המשפט העליון הכריע ללא תגובה ודחה את בקשת פושט הרגל בקובעו שקביעת גובה ההחזר של פושט רגל היא הכרעה עובדתית התלויה בראיות ובטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית בנוגע ליכולתו הקונקרטית של פושט הרגל, ולפיכך אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה (ראו: רע"א 2208/18 עזאם נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 6 (26.6.2018); רע"א 4017/14 מזרחי נ' קוטלר, פסקה 4 (31.8.2014)). בענייננו, סבר העליון כי המבקש לא הצליח להצביע על עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא.
עו"ד נועם קוריס מאז שנת 2004

יתר על כן, מתגובת המנהל המיוחד שהוגשה לבית המשפט קמא עולה כי התנהלות המבקש ממשיכה להיות בלתי  תקינה – המבקש אינו מגיש דו"חות כנדרש ואף ממשיך לצבור חוב פיגורים בגין תשלומיו החודשיים, בעוד חובותיו הם משמעותיים מאד (מעל ל-2 מיליון ש"ח). זאת ועוד, לפי אומדן שנעשה על ידי המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, נמצא כי תשלום חודשי בסכום של 1,500 ש"ח הוא ראוי. חרף כל האמור, הלך המנהל המיוחד לקראת המבקש והסכים להעמיד את התשלום החודשי על סך של 1,000 ש"ח בלבד, גם מעבר לתקופה של 6 החודשים האמורים בהחלטה מיום 31.12.2017. לכך יש להוסיף כי מהבקשה עולה כי על אף טענות המבקש באשר למגבלותיו הרפואיות הוא הצליח למצוא עבודה. על כן, במכלול נסיבות העניין, דומה כי החלטת בית המשפט סבירה ומאזנת באופן ראוי בין השיקולים השונים, ולפיכך אין מקום להתערב בה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום ראשון, 2 בדצמבר 2018

עו"ד נועם קוריס- לודמילה תנהל את התביעה נגד מאסטר צ'ק בצפת


עו"ד נועם קוריס- לודמילה תנהל את התביעה נגד מאסטר צ'ק בצפת
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בקשה שהוכרעה בבית המשפט העליון לאחרונה הוגשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק) להעברת מקום דיון בת"ק 57602-11-17 מבית משפט לתביעות קטנות בקריות לבית משפט לתביעות קטנות בצפת. עניינה של התובענה בהסכם לגביית המחאה שנכרת בין המבקשת למשיבה.


על פי הנטען בבקשה, המבקשת פנתה לבית משפט לתביעות קטנות בצפת, מקום מגוריה, לשם הגשת התובענה נושא הבקשה אולם מכיוון שמענה של הנתבעת (המשיבה דכאן) הוא בחיפה, הופנתה לבית משפט לתביעות קטנות בקריות. לטענת המבקשת, מכיוון שההסכם נערך בצפת, וזהו גם המקום המיועד לקיום ההתחייבות, לבית המשפט בצפת הסמכות המקומית לדון בתובענה. עוד נטען כי ניהול התובענה בקריות יכביד מאוד על המבקשת נוכח מצבה הכלכלי וגילה המתקדם. המשיבה טרם מסרה תגובתה לבקשה, חרף החלטתי מיום 16.4.2018 המורה לה לעשות כן.

להשלמת התמונה יצוין כי המבקשת הגישה תחילה בקשה לבית המשפט בקריות, שקבע כי אף שלא התקבלה תגובת המשיבה, נוכח קיומה של סמכות מקומית, אין באפשרותו להורות על העברת הדיון.

בשל חוסר הבהירות שבהפניית המבקשת, שבהתאם לסדרי הדין בתביעות קטנות אינה מיוצגת, להגשת התובענה בבית המשפט בקריות, ונוכח זיקותיה הנטענות של התובענה לעיר צפת, המתוארות בבקשה ובגוף התובענה, כמו גם בהעדר תגובת המשיבה, הבקשה התקבלה. הדיון בתובענה הועבר אפוא לבית משפט לתביעות קטנות בצפת.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.